90 יום, 7000 קילומטר, 10000 תמונות

4.1.2010 : Foz de Iguacu / Puerto Iguazu

מפלי האיגאסו מחולקים בין ברזיל וארגינטינה והדעות חלוקות מהו הצד המרשים יותר. בכל מקרה, הוראות ההפעלה שקיבלנו הן שראשית יש לראות את המפלים בצד הברזילאי שמספק את המבט הפנורמי (והתמונות) המרשימות יותר ואח"כ לעבור לצד הארגינטינאי ולהירטב מקרוב. וכך עשינו, מיד אחרי ארוחת בוקר ושיחת סקייפ לאחיינות.

הצד הברזילאי של המפלים, כמו ברזיל באופן כללי מההתרשמות הקצרה בת היומיים, מסודר ומאורגן באופן גרמני. בראייה לאחור, למי שצפה בנבחרת ברזיל במונדיאל 2010 זה לא אמורה להיות הפתעה. נסיעה קצרה באוטובוס מובילה לתחילת המסלול שסופו במבט מלמטה על מפל אדיר מימדים-
Garganta del diablo, לוע השטן. בדרום אמריקה, יש הרבה שטנים או הרבה לועות – זה הראשון מבין שמונה שנתקלנו בהם.


משם באוטובוס לשום מקום, שחיבר אותנו לאוטובוס אחר לשום מקום, ומשם למעבר הגבול בין ברזיל וארגניטינה. מסיבה לא ברורה, בדרום אמריקה תמיד יפרידו מספר קילומטרים בין תחנת הגבול של מדינה א' לתחנה של מדינה ב', כנראה במסגרת הסכם חשאי של התאחדות נהגי המוניות הלטיניים. בעוד שתחנת הגבול בצד הברזילאי מתוקתקת וחשוב מכך – ממוזגת, הצד הארגינטאי נראה כקריקטורה של רפובליקת בננות. תור אימים משתרך בחוץ, המזגן היחיד מופנה לכיוון הפקידים שמסתכלים בחשד מסוים על המקומיים שסוחבים שקי יוטה ענקיים ובתוכם בננות ומדי פעם מגניבים במבט עוין של ממש לעבר התיירים.

נוטפים זיעה, עלינו לאוטובוס נוסף שהביא אותנו לפארק הארגינטאי של מפלי האיגאסו. הפארק הארגנטינאי מורכב משלושה מסלולי הליכה ואטרקציית "הספינה", עליה בהמשך. המתנו ברכבת הפנימית בפארק לקראת היציאה למסלול התחתון, כאשר לפתע השמיים התקדרו וגשם עז ניתח ארצה. עדיין היה חם מאוד והזענו והשילוב בין הגשם לזיעה יצר תמהיל דיאלקטרי דוחה במיוחד.

טיילנו לאורך המסלול שעובר קרוב ומתחת למפלים. לקראת אמצע המסלול ירדנו ל"ספינה". הסירה, מעין סירת גומי מתנפחת, היא אטרקציית תיירים מהסוג הנחות ביותר אך המהנה מאוד. לבושים במעט בגדים ככל האפשר, כאשר מאיה, בת דודתה של בתיה, המצלמה של אחי, ארוזה היטב בשקית ניילון, הסירה שועטת לעבר המפלים והיושבים נרטבים עד לשד עצמותיהם. לשדרוג האווירה, בקדמת הסירה יושב קפיטן-צלם, שנותן הוראות בימוי תוך כדי צילום וידיאו תוך כדי היגוי הסירה. את הווידאו ניתן לרכוש אח"כ במחיר מופקע של 100 פזו. יצאנו רטובים אך מרוצים. בנוסף, זה הוגדר מבחינתי כאימון שחיה.


דחסנו והספקנו לטייל גם במסלול העליון לפני שכמעט נעלו אותנו בפארק. פנינו להוסטל בצד הארגינטאי שהיה נחמד מאוד פרט ללובי שהיה בנוי כחממה, בחירה מעט תמוהה באקלים הנוכחי. הספקנו לאכול ארוחת ערב בהוסטל (אכול כפי יכולתך ב-30/20 פזו לצמחוני/בשרי!) ולדבר עם ערביה-מרוקנית לפני שנפלנו שדודים.

יום עמוס מצפה לנו מחר, אך לפני זה – תמונות היום (מסך מלא).

Vodpod videos no longer available.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s