90 יום, 7000 קילומטר, 10000 תמונות

24.2 – Pucon

האטרקציה בפוקון, עיירה בת 20,000 תושבים ומעל 100,000 תיירים בשנה, היא הר הגעש Villarica. הר געש פעיל בגובה 2800 מטר, הנוטה להתפרץ כל 8 שנים. למרות זאת, ההתפרצות האחרונה הייתה לפני 20 שנה, קרי – למי שמתכנן טיול בקרוב, צפה פגיעה (למרות שכנראה מדובר בתהליך מרקובי).

הטיפוס תלול, קשה ובעיקר – מתבצע בשלג. אנחנו חששנו והקפדנו לבחור בסוכנות טיולים מקצועית ואמינה. אזהרה: חלק מסוכנויות הטיולים יוצאות מוקדם במיוחד בבוקר (הכוונה ב-02:00 ולא ב-04:00). הנימוק שמשווק לתיירים היא כי כך רואים את הזריחה במיקום גבוה ומרשים יותר על צלע ההר. הסיבה האמיתית היא שכך לא משלמים דמי כניסה לפארק. כתוצאה ישירה המטיילים לא מבוטחים. לא מומלץ.

קמים לפנות בבוקר. ההסעה אוספת אותנו מההוסטל, יחד עם זוג קוריאני-צ'יליאני. ב-5:15 מתייצבים בסוכנות הטיולים ומקבלים חגור מלא – מכנסים עמידים למים, מגפים, גרזן קרח, קסדות, תרמיל גב ועוד. מודדים את הציוד ונוסעים ל-Villarica.

הר הגעש מרוחק רק 8 ק"מ מפוקון, אך הנסיעה בדרך הריפיו הפתלתלה אורכת שעה. עדיין לילה ופסגתו של הר הגעש זוהרת באדום. עשן מתמר מהפסגה. מרהיב.

יורדים מההסעה ורוחות אדירות מקבלות את פנינו. צוות המדריכים מתלבט. הם מציעים שלוש אופציות. הראשונה, לדחות את הטיול למחר, ללא תוספת תשלום. השנייה, לנסות לטפס היום אך אין התחייבות כי ניתן יהיה להגיע לפסגה. אם בוחרים באפשרות השנייה לא ניתן לקבל החזר כספי. השלישית, לקבל החזר כספי בקיזוז ההסעה. אנחנו בוחרים באפשרות הראשונה וחוזרים לפוקון. מתים מעייפות אנו משלימים שעות שינה מיידית.

אתרי היום: פוקון, הר הגעש ויאריקה ואגם קבורגה

אחרי השלמת שעות שינה אנו פונים לחפש את אתי. אתי, רבע מהקבוצה עמה טיילנו בשבעת האגמים, נמצאת בפוקון. לילה קודם היא הגיעה להוסטל שלנו בדיוק כשיצאנו. הפעם, תורנו לסור לחפש אותה. את כתובת ההוסטל אנו מקבלים מלשכת התיירות ומנצלים את הזמן לביקור קצר בעיירה. אוכלים גלידה איכותית בקצה מדרחוב המשתווה, בפעם הראשונה בצי'לה, לגלידות ברילוצ'ה. הכתובת שקיבלנו מתבררת כשגויה, וההוסטל נמצא בקצה השני של העיר. אנו מוותרים ומטיילים לאורך חופי אגם Villarica.

העיר חביבה מאוד. בנייה נמוכה מעץ, עיר שלווה. פוקון מזכירה עיירת קיט גרמנית-שוויצרית סטנדרטית שצמוד לה הר געש פעיל.

אחה"צ אנחנו נוסעים ל-Lago Caburga, אגם שגם עליו משתפך ה-Footprint בשל העובדה שיש לו חוף שחור (כמו מרבית האגמים באזור) אך גם חוף לבן. האגם מלא עד אפס מקום בילדים בחופשת הקיץ שמתרחצים באגם.

אחרי טבילה קצרה של הידים באגם נזכרנו שמי שלגים, גם אם יש שמש בחוץ, הם עדיין מי שלגים וישראלים, גם אם הם בדרום אמריקה, לא עמידים בטמפרטורות כאלה. צעדנו לאורך החוף, מהחוף השחור לאורך החוף הלבן. צעידה נעימה בנוף יפה, למרות שהחופים עצמם לא מצדיקים סופרלטיבים.

חול לבן! וואו!

ובערב, מיכל אוכלת בשר! כ-10 דקות הליכה מההוסטל נמצא בית חב"ד. התקשרנו ותהינו האם ניתן לקנות בשר כשר במקום, כמו בבית חב"ד בברילוצ'ה. הרב בירר עם אשתו והזמין אותנו לבוא. לאחר שיחה קצרה על הא ודא, שבא זיהינו מכרים משותפים על פי כלל דתיים שלובים, הוא נתן לנו מספר קופסאות של בשר כשר מוכן שלא זקוק לקירור. עיני מיכל נצצו. 

 

יותר מאוחר התברר לנו כי לא ניתן להשיג במקום בשר כשר והבשר שקיבלנו הוא בשר שקיבל עבור בני ביתו. מרשים. 

הבטחתי להשתדל להגיע בשבת בבוקר להשלמת מניין.

בין מנחה לערבית בהוסטל

תמונות היום (במסך מלא):


Vodpod videos no longer available.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s