90 יום, 7000 קילומטר, 10000 תמונות

25.2 – Pucon: Villarica Volcano

שוב השכמה מוקדמת ושוב אנו יוצאים עם זוג הקוריאונים למשרדי Politur. כשאנו מגיעים למתקן הסקי בתחתית ההר הרוחות הרבה פחות עזות מאתמול, אבל עזות מספיק בשביל להשבית את הרכבל. המשמעות: תוספת של 400 מטר לטיפוס שמביאות את צבירת הגובה הרגלית לסך כולל של 1400 מטר (מתוכם 1100 מטר בשלג!).

עיצוב אומנותי: צנזור הבלוג

מתחילים לטפס. הפסגה נראית קרובה ואנחנו אופטימים. מתחלקים ל-4 קבוצות לפי סדר המהירות ואנחנו בוחרים בקבוצה השנייה (לפי סדר יורד), בעיקר כי המדריך מוצא חן בעינינו. השיפוע תלול ואנחנו מתמודדים יפה יחסית לשאר הקבוצה הכוללת שוויצרי ענק, זוג גרמנים מבוגרים ובנם וזוג תיירים ישראלים חביבים (לדעתנו) – אנחנו.

אחרי כשעה וחצי הליכה, אנו מגיעים לאזור המושלג והמדריך מדגים שימוש בגרזן הקרח והוראות חירום למקרי החלקה.

מתחילים לטפס על הקרחון המשופע. המדריך מוביל בנתיב מתפתל ומזדגזג. השמש מתחילה לעלות וכל העמק נצבע בצבעי הזריחה. הרכסים נפרסים לפנינו וגם אגם Villarica מופיע. למרות האובך ששרר באותו יום, נוף יפיפה.

עוצרים לעצירת שוקולד ראשונה ונתקלים בקבוצה ישראלים. מביך. התנהגות מגעילה. אנחנו משתדלים להתרחק ולהתנכר. אימצנו זהות אוסטרית.

ממשיכים לטפס. השמש מאירה את ההר. נקודות אנושיות קטנות מכסות את השלג הנראות כנמלים המטפסות בזיגזג.

עצירת שוקולד שנייה בשלג. המדריך כורה בורות ישיבה בעזרת גרזן השלג. אנחנו מתחילים להיות מותשים. עוד שעה וחצי, המדריך מבטיח, אנחנו בפסגה.

אנחנו הולכים ומתקרבים וכל פעם הפסגה נראית בהשג יד, וכל פעם אנחנו עדיין לא שם. עד הפעם האחרונה כמובן – ואנחנו בפסגה. לוע ענק מעלה אדים. ריח גופרית עז. בשל עוצמת פליטת הגזים יש רעש של מייבש שיער עצום. אנחנו יוצאים להקפה של כשעה בפסגה, מתוך תקווה לראות את הלבה עולה.


נקודת תצפית ראשונה: אין תוצאות. מיכל מנסה לשכנע את המדריך לדגול בפסיכולוגיה חיובית. נקודת תצפית שנייה: אין תוצאות. הגזים נפלטים, הנוף הפנורמי מרהיב, אבל לבה- יוק.

אחרי שהותשנו בטיפוס, מגיע השלב הכיפי – הירידה. הירידה מתבצע בהחלקת עכוז. הסבר קצר על השימוש בגרזן כבולם, והופ, לתעלה צרה בשיפוע מטורף. אנחנו קצת איטיים בהתחלה, והמדריכים גוערים בנו. לאט לאט אנחנו תופסים בטחון ולקראת הסוף כבר מאוכזבים שאנחנו לא מצליחים לתפוס מהירות ראויה. אחרי שקיטרנו מספיק, המדריכים נתנו לנו להחזיק בקצה אחד של גרזנם, והם מצידם ספק רצו ספק החליקו במדרון והאיצו אותנו. כיף טהור.


למטה, אנחנו פוגשים את קבוצת הישראלים ורואים את התוצאות של ציוד לקוי. רגליים קפואות, גרביים מכוסות קרח. הבחירה שלנו בסוכנות אמינה ויקרה הצדיקה את עצמה. אחרי צניחה של 1000 מטר גובה על הישבן, את שארית הירידה אנו עושים בדידוי מהיר באדמת אבקה חומה. את הזמן אנו מנצלים לשיחה עם המדריך על פוקון, צ'ילה והדרכת סקי.
בחזרה במשרדי Politur, בשעה 15:00-16:00, מקבלים תעודת בוגר Villarica. מפורקים, אנחנו מיד הולכים להשלים שעות שינה.

על פסגת הויאריקה. ברקע הר הגעש Lenin

תמונות היום (לצפיה במסך מלא):

Vodpod videos no longer available.

ועוד סרטון למתעניינים בליבת הר הגעש:


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s