90 יום, 7000 קילומטר, 10000 תמונות

12.3 – מ-Tilcara (ארגנטינה) עד Tupiza (בוליביה)

את חלקו הראשון של היום, לפני שנחצה את הגבול לבוליביה, הקדשנו ל-Tilcara. עיירה לבנה-אדומה, שלמרות המראה הנטוש, המקסיקני-בוליבאני, יש לה קסם מסוים.

את הבוקר התחלנו במוזיאון אריכיאולוגי, שהכיל מוצגים, רובם במצב מעולה, מהתרבויות שהיו באזור. משם צעדנו לשם ל-Pucara de Tilcara, מבצר אינקה עתיק ששלט על כל הואדי.

העתיקות, רובן במצב די טוב, מוקפות בקקטוסי ענק ומעט הזכירו את Quilmes. מפסגת המבצר נוף פנורמי מרהיב על כל העמק.

בתחתית המבצר, תחנת ממכר לעלי קוקה שבארגנטינה חוקיותה מוטלת בספק רב. תחנת הסמים מתפקדת בניצוחו של ילד בן 10. ליד תחנת הממכר, גן בוטני מדהים של כל צמחי המדבר באזור.


הספקנו לעשות סיבוב צילום קצר בחציה השני של Tilcara מעבר לכביש המהיר ועלינו על האוטובוס ל-La quiaca, עיירת הגבול הסמוכה לבוליביה.אך לפני כן, האוטובוס עצר לעצירת ביניים ב- Humahuaca, העיירה הגדולה באזור, למשך 20 דקות.

יצאתי לריצת צילום, ולהערכתי צילמתי את כל האתרים הראויים לתיעוד. עיירה חביבה, אך Tilcara נעימה ממנה. האוטובוס המשיך בדרכו ויצאנו מה- Quebrada de Humahuaca.

האם אכן אתר UNESCO זה, Quebrada de Humahuaca, הצדיק את הביקור? אני חושב שכן.

למרות שהיה דמיון מסוים בינו לבין ה-Quebrada de Cafayate מבחינת תבניות הנוף, הדמיון לא היה מושלם. האחרון צר ונקיקי, והראשון רחב וגבעתי. באזור ה- Quebrada de Humahuaca יש מורשת תרבותית והיסטורית שחסרה באזור cafayate.

ב-Pucara de Tilcara

במשך 4 שעות נוספות האוטובוס המשיך לטפס ולטפס, חוצה עיירות נידחות יותר ופחות. הצמחייה נהיית יותר ויותר שטוחה, הגבעות הולכות ונעלמות עד שמגיעים לרמה גבוהה של 3400 מטר באזור La quiaca. ירדנו מהאוטובוס לתוך בלגן טרום בוליביאני. עיניים על התיקים, ידים מחזיקות חזק את השקיות. אנחנו דרוכים ביותר לקראת הכניסה לבוליביה, גן העדן לכייסי תיירים.


אחרי הליכה של 15 דקות בחום, נאנקים ממשא התיקים, אנחנו מגיעים למעבר הגבול. ספק עוקפים בתור ליציאה מארגנטינה, אנחנו עוברים את הגשר המחבר את La quiaca ל-Villazon, העיר הבוליבאנית מהעבר השני.

סיכום הדרך ב-quebrade de humararca: סלטה, פומאמרקה, טילקרה והומאמרקה. עוד צפונה: בוליביה

הגענו לבוליביה. המדינה הרביעית והאחרונה בטיול.

 

למרות ההשפעה הבוליבאנית באזור הצפוני של ארגנטינאי, אפשר היה לצפות שהמעבר לא יהיה חד. ולא כך הוא. בהתחלה זה נחמד. תחושה עזה של רפובליקת בננות – שוטרים מולאטים במדי זית ומשקפי שמש. צבעוניות משתלטת. יריות באויר מג'יפים פתוחים בהפגנה פוליטית של מפלגה שדגלה צהוב-ירוק. כל העיר היא שוק שמתנהל על המדרכות, שלא רלוונטיות עבור הולכי הרגל הצועדים בכביש. בנייה נמוכה, צבעונית. אבק, לכלוך ותחושת בלגן כללית.

דווקא ארגניטינאי

ומיד מנסים לרמות אותך. בתחנת האוטובוס שדלנים קולניים מנסים לשכנע אותך לקנות כרטיס דווקא בקופתם. אני ניגש לקופה מסוימת וקונה כרטיס ל 18:00. השעה, לפי שעוני, 17:45, אני משלם ושואל "בעוד רבע שעה, כן?" משלם, ואז הקופאית מתקנת אותי: "בעוד שעה ורבע". שכחתי להזיז את השעון שעה אחורה במעבר הגבול. אני מיד מבקש לבטל את הכרטיס אבל היא מסרבת ודורשת תשלום של 10%. אני מתעצבן, אבל ממילא אין אוטובוס מוקדם יותר.


אנחנו ממתינים בחוץ, עיניים על התיקים. ילדים בוליבאנים קטנים נמרחים על תיקי הגב – אנחנו מנסים לסלק אותם. בקומה העליונה של תחנת האוטובוס שירותים מצחינים לאין תיאור (ועוד בתשלום!). כמובן שאין סבון או נייר טואלט. השירותים כה דוחים שמיכל לא מצליחה להכנס אליהם.

ילדים מעצבנים. צילום אילוסטרציה.

בנסיעת האוטובוס שדלן בוליבאני בן 10 מנסה לשכנע אותנו ללון בהוסטל שלו בטופיזה. תוך כדי אנחנו מגלים ששילמנו פי 4 על הכרטיס מהמחיר למקומי (המחיר ששילמנו היה 20 בוליביאן לאדם – 10 שקלים, עדיין זול מאוד יחסית לארגנטינה).

אנחנו יושבים בקומה התחתונה וכל הדרך נושמים אבק. בבוליביה, פרט לסביבת לה-פז, אין כבישים סלולים. הדרכים הן דרכי עפר, ריפיו בעגה המקומית. השמש שוקעת על רקע הדרך האדומה. מוזיקה בוליבאנית, יפה באופן מפתיע, מתנגנת ברקע.

הדרך לטופיזה, ימח שמה. הכתם הלבן בפינה השמאלית-עליונה: הסלאר.

בשעה 22:00 אנחנו מגיעים לטופיזה. עיירה לא נעימה, לא נאה, ולא ראויה לביקור בשום צורה. אחרי בדיקה קצרה של ההוסטלים בעיר, אנחנו בוחרים בהוסטל של שדלן האוטובוס. גאוות ההוסטל היא על מיטת הקקטוס בחדר בו אנו ישנים.

אנחנו מכינים אורז מחוץ לחדר ההוסטל ושומעים עברית בחדר ממול. פותחים בשיחה ומפטפטים עם זוג ישראלים שהגיעו מברזיל ובאמתחתם טחינה ברזילאית אותנטית. הם ממליצים לנו על סיור ב"קניון" המקומי.

תמונות היום:

Vodpod videos no longer available.


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s