90 יום, 7000 קילומטר, 10000 תמונות

18.3 – הטיול בסלאר, חלק II

אחרי ארוחת בוקר סבירה, פנינו להמשך הטיול ב"סלאר". היעד הבא – הלגונות. בתוך אגמים מלוחים בגובה 4000-5000 מטר, שגודלם לא עולה על קילומטרים רבועים בודדים, נמצאים עשרות פלמינגו לבנים, ורודים ואדומים שצבעם נקבע לפי הפלנקטון בלגונה.

מסביב הרים בצבעים פסיכודליים. בצד הלגונה מעט דשא ירוק ומצדה השני מלח לבן בוהק. תמונה שתעלה גרגור בקרב כל צייר סוריאליסטי.

הלגונות קרויות על פי הצבעים השונים – Laguna Verda, Laguna Blanca, Languna Hedionda  והיפה מכולם – Laguna Colorada, אליה הגענו אחה"צ.

קצת אחרי הכניסה לשמורת ה-REA ותשלום דמי כניסה/שוחד לפקיד, הגענו ללגונה אדומה מדהימה. לצד הלגונה לחכו לאמות את מעט העשב הירוק שגדל שם.

היה מרשים מאוד אבל גם קצר מאוד כיוון שמהרנו למצוא מקום לינה לערב המתקרב ובא. הגענו לאכסניה עלובה וזוג השוויצריות השתרעו על המיטה והכריזו: "Fernando, it is perfect!". כיוון שאחת מהן למדה בלשנות, האפשרות הראשונה שעלתה במוחי, שהן לא יודעות מה משמעות המילה perfect, נפסלה על הסף. למזלנו, פרננדו התעלם מהם באלגנטיות. הוא אמץ כלפיהן גישה זו כאשר אמש, קצת אחרי השקיעה ומעט לפני שחשיכה מוחלטת נפלה, הם הציעו לו, תוך כדי נהיגה, להסניף מעט קוק.

רגע נדיר של סימפטיה

כהערת אגב, עיצוב המתקן להסנפת קוק היה מאכזב. ניתן היה לשער שהמתקן יעוצב בצורה קצת יותר יצירתית לאור העובדה שהמעצבים שלו שוררים רוב חייהם במצד פסיכדלי.

חזרה לעניינו, משיקולים טכניים עברנו לבקתה אחרת, לא מוצלחת בהרבה מהקודמת. השתרענו על מיטות אבן, בחדר של 6 אנשים ללא חימום, ללא תאורה, בגובה 4400 מטר, ככל הנראה לא המתכון האידאלי לשינה מוצלחת. מצד שני, זה לא ממש הטריד אותנו, כי ממילא אלמנט השינה לא צפוי היה להיות דומיננטי – ההשכמה למחר נקבעה ל-3:45.

El Arabol De Pietra, עץ הסלע בתרגום חופשי

אך לפני שאנו פורשים לישון, ראוי לתאר קצת יותר בפרוטרוט את מעללי היום. בבוקר היום שותפנו הישראלי הטיפש לנסיעה האשים אותי בגניבת בקבוק מים שנמצא יותר מאוחר אצל השוויצריות. למזלנו, זוג הישראלים שייצגו נאמנה את ה"ישראלי המטומטם" סבלו ממחלת גבהים בהמשך הטיול ולא הציקו (כמעט) יותר.

 


לפני שהגענו ללגונה הראשונה, כרסמנו ארוחת בוקר באזור שהזכיר קצת את עין עבדת – סלעים צהובים, מתקמרים, שקועים בחול.

אחרי הביקור בלגונה הראשונה וארוחת צהריים בלגונה השנייה, הגענו לאזור המכונה "המדבר של סלבדור דאלי". דיונות נשפכות בצבעים שונים, סלע בצורת עץ, אבנים בגובה עשרות מטרים שקועות בחול. פרננדו ושאר הבוליבאנים טוענים שהאזור נתן השראה לסלבדור דאלי. אצל בוליבאנים האמת היא מושג גמיש.


קצת לפני ארוחת הערב, תחקרנו את ג'רי, מדריך הטיולים מלה-פאז, שהסביר לנו את כל האפשרויות לסיורים באזור לה-פז ורורה-נבקה. הוא השאיר לנו את כרטיס הביקור שלנו והדריך אותנו איך להגיע למשרדו. לקראת ההשכמה המוקדמת מחר הקדמנו להתקלח (המקלחת בתשלום נוסף של 10 בוליביאן) וללכת לישון, מתוך תקווה ששאר חברי הג'יפ שבחרו בלילה לבן לא יעירו אותנו.


תמונות היום:

Vodpod videos no longer available.

מודעות פרסומת

תגובה אחת

  1. פינגבק: Why We Travel: Colors - All Colores

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s