90 יום, 7000 קילומטר, 10000 תמונות

פוסטים שתויגו 'נקיק הומאמארקה'

12.3 – מ-Tilcara (ארגנטינה) עד Tupiza (בוליביה)

את חלקו הראשון של היום, לפני שנחצה את הגבול לבוליביה, הקדשנו ל-Tilcara. עיירה לבנה-אדומה, שלמרות המראה הנטוש, המקסיקני-בוליבאני, יש לה קסם מסוים.

את הבוקר התחלנו במוזיאון אריכיאולוגי, שהכיל מוצגים, רובם במצב מעולה, מהתרבויות שהיו באזור. משם צעדנו לשם ל-Pucara de Tilcara, מבצר אינקה עתיק ששלט על כל הואדי.

העתיקות, רובן במצב די טוב, מוקפות בקקטוסי ענק ומעט הזכירו את Quilmes. מפסגת המבצר נוף פנורמי מרהיב על כל העמק.

בתחתית המבצר, תחנת ממכר לעלי קוקה שבארגנטינה חוקיותה מוטלת בספק רב. תחנת הסמים מתפקדת בניצוחו של ילד בן 10. ליד תחנת הממכר, גן בוטני מדהים של כל צמחי המדבר באזור.


הספקנו לעשות סיבוב צילום קצר בחציה השני של Tilcara מעבר לכביש המהיר ועלינו על האוטובוס ל-La quiaca, עיירת הגבול הסמוכה לבוליביה.אך לפני כן, האוטובוס עצר לעצירת ביניים ב- Humahuaca, העיירה הגדולה באזור, למשך 20 דקות.

יצאתי לריצת צילום, ולהערכתי צילמתי את כל האתרים הראויים לתיעוד. עיירה חביבה, אך Tilcara נעימה ממנה. האוטובוס המשיך בדרכו ויצאנו מה- Quebrada de Humahuaca.

האם אכן אתר UNESCO זה, Quebrada de Humahuaca, הצדיק את הביקור? אני חושב שכן.

למרות שהיה דמיון מסוים בינו לבין ה-Quebrada de Cafayate מבחינת תבניות הנוף, הדמיון לא היה מושלם. האחרון צר ונקיקי, והראשון רחב וגבעתי. באזור ה- Quebrada de Humahuaca יש מורשת תרבותית והיסטורית שחסרה באזור cafayate.

ב-Pucara de Tilcara

במשך 4 שעות נוספות האוטובוס המשיך לטפס ולטפס, חוצה עיירות נידחות יותר ופחות. הצמחייה נהיית יותר ויותר שטוחה, הגבעות הולכות ונעלמות עד שמגיעים לרמה גבוהה של 3400 מטר באזור La quiaca. ירדנו מהאוטובוס לתוך בלגן טרום בוליביאני. עיניים על התיקים, ידים מחזיקות חזק את השקיות. אנחנו דרוכים ביותר לקראת הכניסה לבוליביה, גן העדן לכייסי תיירים.


אחרי הליכה של 15 דקות בחום, נאנקים ממשא התיקים, אנחנו מגיעים למעבר הגבול. ספק עוקפים בתור ליציאה מארגנטינה, אנחנו עוברים את הגשר המחבר את La quiaca ל-Villazon, העיר הבוליבאנית מהעבר השני.

סיכום הדרך ב-quebrade de humararca: סלטה, פומאמרקה, טילקרה והומאמרקה. עוד צפונה: בוליביה

הגענו לבוליביה. המדינה הרביעית והאחרונה בטיול.

 

למרות ההשפעה הבוליבאנית באזור הצפוני של ארגנטינאי, אפשר היה לצפות שהמעבר לא יהיה חד. ולא כך הוא. בהתחלה זה נחמד. תחושה עזה של רפובליקת בננות – שוטרים מולאטים במדי זית ומשקפי שמש. צבעוניות משתלטת. יריות באויר מג'יפים פתוחים בהפגנה פוליטית של מפלגה שדגלה צהוב-ירוק. כל העיר היא שוק שמתנהל על המדרכות, שלא רלוונטיות עבור הולכי הרגל הצועדים בכביש. בנייה נמוכה, צבעונית. אבק, לכלוך ותחושת בלגן כללית.

דווקא ארגניטינאי

ומיד מנסים לרמות אותך. בתחנת האוטובוס שדלנים קולניים מנסים לשכנע אותך לקנות כרטיס דווקא בקופתם. אני ניגש לקופה מסוימת וקונה כרטיס ל 18:00. השעה, לפי שעוני, 17:45, אני משלם ושואל "בעוד רבע שעה, כן?" משלם, ואז הקופאית מתקנת אותי: "בעוד שעה ורבע". שכחתי להזיז את השעון שעה אחורה במעבר הגבול. אני מיד מבקש לבטל את הכרטיס אבל היא מסרבת ודורשת תשלום של 10%. אני מתעצבן, אבל ממילא אין אוטובוס מוקדם יותר.


אנחנו ממתינים בחוץ, עיניים על התיקים. ילדים בוליבאנים קטנים נמרחים על תיקי הגב – אנחנו מנסים לסלק אותם. בקומה העליונה של תחנת האוטובוס שירותים מצחינים לאין תיאור (ועוד בתשלום!). כמובן שאין סבון או נייר טואלט. השירותים כה דוחים שמיכל לא מצליחה להכנס אליהם.

ילדים מעצבנים. צילום אילוסטרציה.

בנסיעת האוטובוס שדלן בוליבאני בן 10 מנסה לשכנע אותנו ללון בהוסטל שלו בטופיזה. תוך כדי אנחנו מגלים ששילמנו פי 4 על הכרטיס מהמחיר למקומי (המחיר ששילמנו היה 20 בוליביאן לאדם – 10 שקלים, עדיין זול מאוד יחסית לארגנטינה).

אנחנו יושבים בקומה התחתונה וכל הדרך נושמים אבק. בבוליביה, פרט לסביבת לה-פז, אין כבישים סלולים. הדרכים הן דרכי עפר, ריפיו בעגה המקומית. השמש שוקעת על רקע הדרך האדומה. מוזיקה בוליבאנית, יפה באופן מפתיע, מתנגנת ברקע.

הדרך לטופיזה, ימח שמה. הכתם הלבן בפינה השמאלית-עליונה: הסלאר.

בשעה 22:00 אנחנו מגיעים לטופיזה. עיירה לא נעימה, לא נאה, ולא ראויה לביקור בשום צורה. אחרי בדיקה קצרה של ההוסטלים בעיר, אנחנו בוחרים בהוסטל של שדלן האוטובוס. גאוות ההוסטל היא על מיטת הקקטוס בחדר בו אנו ישנים.

אנחנו מכינים אורז מחוץ לחדר ההוסטל ושומעים עברית בחדר ממול. פותחים בשיחה ומפטפטים עם זוג ישראלים שהגיעו מברזיל ובאמתחתם טחינה ברזילאית אותנטית. הם ממליצים לנו על סיור ב"קניון" המקומי.

תמונות היום:

Vodpod videos no longer available.


מודעות פרסומת

11.3 – Quebrada de Humahuaca

כיוון שהזמנו כרטיסים יום קודם, נפלה בחלקנו הזכות לשבת במושבים הקדמיים בקומה העליונה באוטובוס. יעד האוטובוס הוא Tilcara, הנמצאת במרכז ה- Quebrada de Humahuaca. לרוע המזל, ירד גשם לאורך רוב הדרך ובחלק הזמן שלא ירד גשם השמש הייתה ישירות מולנו. כך נמנע מאיתנו סט צילומים מרהיב.

ה- Quebrada de Humahuaca הוא אזור גאורפי שבדומה ל- Quebrada de Cafayate מאופיין בתצורות נוף מרשימות. כמוהו, הוא מוגדר כאתר UNESCO. התלבטנו האם לבקר בו לאחר שכבר ביקרנו באחרון, ובסופו של דבר, בהמלצת החב"דניקית מסלטה, החלטנו לטייל באזור. שיקול נוסף הוא שעצירה ב-Ticara מפצלת את הדרך לבוליביה לשני ימים במקום יום אחד הכולל 12 שעות נסיעה (במקרה הטוב) באוטובוס.

אחרי שעתיים נסיעה בנוף סאב-טרופי הגענו ל-jujuy. מוטיבים בוליביאנים החלו להופיע. למרות שבשלב זה טרם ידענו איך קוראים להן, צ'ולות הגיחו. רוכלים עלו לאוטובוס וניסו למכור את מרכולתם (אמפנדס, חטיפים ושתייה זרחנית בכוסות פלסטיק). המשכנו לכיוון ה- Quebrada. באוטובוס הוקרן הסרט "300". מגוחך עד אימה.


ירדנו ב-Tilcara, עיירה מאובקת אך בעלת קסם מדברי, ואחרי שמצאנו הוסטל נסענו ל-Pulmamarca לראות את הר שבעת הצבעים. האוטובוס מלוכלך, מלא אבק, ועובר בכל מיני עיירות נדחות הבנויות מחימר. בתים נמוכים, אדומים, רחובות לא סלולים, הכל עשוי מחימר.


הר שבעת הצבעים הוא בראש ובראשונה גבעה ולא הר. הגבעה, העומדת בקצה כפר קטן בשם Pulmamarca, בעלת צבעים שונים בשל המשקעים הרבים המרכיבים אותה. האם מדובר בשבעה צבעים? בערך כמו "שבעת האגמים", תלוי איך סופרים. בכל מקרה, מדובר בהחלט באתר ששווה ביקור.

HDR+פנורמה

אחרי טיפוס בתת גבעה סמוכה המשקיפה על "הר שבעת הצבעים" והליכה קצרה מעבר להר, התרחקנו מהכפר וטיפסנו על גבעה מבודדת המשקיפה מרחוק על העיירה וההר.

מיכל התייאשה באמצע הטיפוס ואני המשכתי עד למעלה. ללא הצדקה מבחינת ההבדלים בנוף הנצפה אך חזרתי עם מספר סלעים בצבעים שונים.

מאותו יום ועד סוף הטיול מיכל התחילה לאסוף סלעים. לטיסה חזרה הגענו עם משקל חשוד כגנבי עתיקות אה-לה-משה-דיין.

השמש התחילה לשקוע ואנו חזרנו ל- Ticara. עשינו מעט קניות (גם כאן הסופרמרקט המקומי אינו גאוות העיירה), הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון בדירה הענקית ששכרנו במחיר מגוחך (100 פזו). גם המחירים מתחילים להזכיר את בוליביה.

תמונות היום:


Vodpod videos no longer available.